אני יורק!

Letters from the Front

4 בנובמבר, 2008 | מאת New Yoreker |

האוסף Letters from the Front החל כרעיון של חברי הלייבל The Eastern Front לחגיגת יום השנה ה-61 לניצחון של ברית המועצות על גרמניה הנאצית ותוך כך גם להעניק עומק נוסף לשם הלייבל על ידי הקדשת יצירה אמנותית שלמה לקרבות של המלחמה הפטריוטית הגדולה שהתחוללה בין 1941 ל-1945 בחזית המזרחית של אירופה.
את האוסף הקדישו חברי הלייבל לסביהם וסבותיהם שלחמו בצבא האדום כנגד הנאצים.
כפי שנכתב במאמר אחר על אוסף זה, אחת מהאובססיות התמטיות העיקריות של הנאו-פולק האירופאי היא מלחמת העולם השנייה, אולם לרוב העיסוק הויזואלי והתוכני במלחמה זו התמקד דווקא בצד הגרמני, בחקירת המיתולוגיה, התיאולוגיה והלאומנות הגרמנית, ופחות במדינות האחרות שלחמו בשדות הקטל של אירופה. (נזכיר כאן כמובן את Death in June, Der Blutharsch, Toroidh, A Challenge of Honour ואחרים).

לכל אחד מ-244 העותקים של הדיסק צורפה רפרודוקציה של צילום אותנטי מהעיזבון המשפחתי של חברי הלייבל. לדיסק שלי צורפה תמונה של קצינים סובייטים ישובים סביב שולחן עליו מונח בקבוק יין אדום. הקצינים נראים מרוצים למדי, ולכן אני מניח שהתמונה צולמה מתישהו אחרי הקרב על סטלינגרד, אם כי אני לא יכול להיות בטוח בכך.
עטיפת הדיסק עצמו גם כן ייחודית ומרשימה. העטיפה מקופלת למשולש ועליה חותמות שונות, כדוגמת המכתבים שהיו נשלחים מהלוחמים בחזית אל המשפחות בבית בעת המלחמה.

המוזיקה באוסף זה מכילה קטעים חדשים של ההרכבים Neon Rain, Storm of Capricorn, Silence & Strength ו-Westwind כשבניהם נאומי מלחמה ושירים סובייטיים מאותה התקופה.
הקטעים שנכתבו במיוחד לאוסף זה מעניינים במיוחד, למרות שהייתי מצפה מההרכבים המשתתפים (שרובם משתייכים לצד היותר מיליטריסטי/בומבסטי של הפוסט-אינדסטריאל והנאו-פולק- מה שקרוי Martial Industrial) לשתף את המאזין בקטעים לוחמניים עם הלמות תופים וזעקות מלחמה, כל ההרכבים הביאו לאוסף קטעים רגועים פחות או יותר, עמוקים ואמוציונליים יותר מאשר מתלהמים וששים אלי קרב.

אני יכול רק לשער שמבנה הדיסק ועריכת הקטעים באוסף מייצגים, פחות או יותר, את מהלך המלחמה, החל ממבצע ברברוסה ועד הקרב על ברלין.
מבין ארבעת ההרכבים המוזיקליים המשתתפים באוסף זה, אחד הוא ישראלי ושלושה נוספים הם צרפתים. ההרכב הישראלי, Silence & Strength, הוא הרכבו של סטפן פרידמן, יליד רוסיה ואחד שספג את תרבות מולדתו במשך שנים ארוכות מחייו, אולם גם שאר ההרכבים מנפקים קטעים מוזיקליים המושפעים באופן ישיר משירי מלחמה סובייטיים.

Westwind, הפרויקט המוזיקלי הצרפתי של כריסטוף גאלס, פותח את האוסף עם ארבע קטעים-מכתבים מהחזית. המכתב הראשון הוא מעין מארש חצי-בומבסטי, פסקול ראוי לבליצקריג הגרמני על שטחה של ברית המועצות ביוני 1941. אחר כך מגיעים שני קטעים-מכתבים נוספים, קודרים, אמביינטים כשסוגר אותם קטע-מכתב רביעי, קצבי יותר, המציין אולי את החגיגות בתום המלחמה.

Storm of Capricorn, הפרויקט של סרג' אוסון, שותפו של גאלס בלייבל הפוסט-אינדסטריאל הצרפתי Steelwork Maschine תורם גם הוא קטע יפהפה לאוסף. הקטע מושפע מהפואמה המפורסמת Wait for Me של קונסטנטין סימונוב, שיר שחדר לליבם של כל לוחמי הצבא האדום והפך לסמל של געגועי החייל הסובייטי לאהובתו בעורף.

הפרויקט השני של אוסון, Neon Rain, גם כן תורם קטע לאוסף, והפעם מושפע משיר בשם Dark Night אותו שר מארק נחומוביץ' ברנס, זמר ושחקן סובייטי שברזומה שלו לא מעט שירים וסרטים שעוסקים במלחמת העולם השנייה, כמו גם הסרט Two Soldiers, מ-1942, הסרט שבו הופיע השיר במקור.
שני הקטעים המקוריים האחרונים באוסף הם של Silence & Strength. שניהם אווירתיים ואצילים מאד. האחרון הוא טוב במיוחד והוא מעין שילוב בין טקסט של משורר הפולק בולאט אוקודז'אווה לנגינת הגיטרה וטקסטורות האמביינט שיצר סטפן פרידמן.

בין הקטעים המקוריים באוסף מפוזרים שירי פולק רוסיים משנות המלחמה ונאומים של מנהיגים סובייטיים. האוסף מתחיל בנאומו הלוחמני של ויאסצ'לב מולוטוב ומסתיים בהכרזה על הניצחון בחזית המזרחית מפיו של שדר הרדיו הסובייטי המזוהה ביותר עם מלחמת העולם השנייה, יורי לויטן.

המילים האלו נכתבות כשאיום הטילים על הבית שלי עדיין תקף. זו טעות לערוך השוואה בין מלחמה היסטורית אחת לשנייה. התנאים הגיאו-פוליטיים אף פעם לא חופפים בדיוק, יש עוד פקטורים כלכליים, אתניים, צבאיים, טכנולוגיים ואחרים שיכולים לשנות את התמונה לגמרי, ולכן לקחת מערכה צבאית-פוליטית אחת מההיסטוריה ולהשתמש בה, לבדה, על מנת לנתח מערכה צבאית-פוליטית אחרת, היא טעות. אולם, רק טיפשים אינם מסוגלים לזהות דפוסים חוזרים במהלך ההיסטוריה, דפוסים שיכולים ללמדנו מהן דרכי הפעולה הנכונות יותר לניהול משבר פוליטי וכיצד להימנע מהתסריט הגרוע ביותר. גם טוענים מהשמאל וגם מהימין מצטטים את קארל פון קלאוזוביץ' שאמר כי המלחמה היא המשכה של המדיניות בצורות אחרות ולפעמים השענות על הסכמים ריבנטרופ-מולוטוביים מסיחי דעת היא אסטרטגיה מסוכנת יותר מאשר יציאה לקרבות בלימה. בהנחה שלא מדובר באספירציות כיבוש קולוניאליות, מלחמה היא לא תמיד המדיניות הכי פחות טובה, גם בקיץ של לבנון 2006 וגם בחורף של החזית המזרחית, ב-1945.
לדעתי.
ולדעת יוצרי האוסף הזה.
וגם על זה עוד אפשר להתווכח.

טקסטים נוספים של New Yoreker

• Somber/OSSM/ WEEDIAN - October 24th, 2008
• RZA - April 18th, 2008
• Attilio Mineo – Man In Space with Sounds - April 4th, 2008
• שעטת הבהלה שלי - February 16th, 2008
• זחיחות - February 16th, 2008