אני יורק!

Somber/OSSM/ WEEDIAN

אני יכול לראות בעיני רוחי את העשן המסתלסל מחדר החזרות של Somber, Weedian ו-OSSM בפרנקפורט, קנטאקי ואני גם יכול לנסות לנחש איך נראות החזרות של שלושת ההרכבים האלו, שמורכבים, פחות או יותר, מאותה חבורה של סטלנים צעירים מעוכים. הייתי רוצה לציין לטובה את חוש האחריות המפותח של אחד מחברי ההרכבים ששלח לי את הדמואים שלהם בדיוק יום לפני שהוא טס לאמסטרדם. הוא ידע מה הוא עשה, אין לי ספק שהדמואים לא היו נשלחים לעולם לו הוא היה מתעצל לשלוח אותם לפני הנסיעה ומחליט לשלוח אותם רק אחרי שהוא כבר נחת בעיר ההולנדית.
החבר'ה במרתף עמוס עשן הבאנגים בקנטאקי לא נותנים לסטלנות שלהם להרוס לעצמם את "הקריירה", הם מתייחסים ברצינות גמורה להרכבים שלהם והדיסוננס בין ההזייתיות הסטלנית הטבעית שלהם לבין האחריות השיווקית והקרייריסטית בה הם דוגלים כבר מביאה אותם לנקודת פתיחה טובה מאד בעיני.
לשלושת ההרכבים, OSSM, Weedian ו-Somber יש מכנה משותף מבחינה מוזיקלית ורעיונית, שלושתם 'סטונרים' בהגדרתם, במהותם,ובכל מה שמקיף אותם, אבל כל אחד מהם מציג כיוון מוזיקלי שונה במקצת.

OSSM
ההרכב הזה מגדיר את עצמו כ-Kentucky Fried Hydro Doom ועם שירים כמו Dope Pope ו-White Widow לא קשה לנחש מה אנחנו עומדים לקבל.
המוזיקה היא אותו שילוב מוכר של סלאדג'-קור, קצת דום, קצת ריפים של סטונר-רוק ועוצמה מטאלית דורסנית. יש שירה, לא מאנפפת סטייל אוזי והסטונר-רוק הישן יותר אלא צעקנית כמו הלהקות החדשות יותר בסגנון. בקטעים הגרוביים יותר הם מזכירים את Eyehategod, לפחות מבחינת הרישול והפידבקים, בקטעים האיטיים, המזדחלים, הם מזכירים יותר דברים כמו Grief.
השירים ארוכים מאד, הגיטרות נשמעות טוב ושום ערוץ לא נבלע על חשבון ערוץ אחר. גם התיפוף לא רע, יש רגעים שנדמה שהמתופף נוגח במצילות ובועט בבייס דראם.
מכיוון שזה דמו איכות ההקלטה כאן היא לא מהמשויפות ביותר, אבל ספק אם מוזיקה כזו בכלל כדאי לשמוע אחרי מאסטרינג מלטש. העוצמה של הקטעים של OSSM היא דווקא בחספוס שלה, זו מוזיקה שמאבדת מכוחה כשהיא עוברת מלייב להקלטה, ולכן ככל שאיכות הסאונד מרושלת יותר, כך העוצמה הגסה הבסיסית נשארת. זו קלישאה לעוסה, ברור, היא בדרך כלל נאמרת על ידי מי שאין לו מספיק כסף או ציוד להקליט כמו בן אדם, אבל זה פשוט נכון ואני שומע מוזיקה כזו מספיק זמן בשביל להעריך את ההבדלים בין ההקלטות הראשונות הגסות והמצוינות של הרכבים כמו Bongzilla ו-Noothgrush לבין כל מיני הרכבי סלאדג' מהוקצעים שמעבירים את הפידבקים שלהם דרך אלף שכבות ליטוש בתוכנות עריכה ממוחשבות. אני לא מתכוון לציין פה שמות.

Somber
ההרכב הזה הוא מעין מחווה לפרוייקטים של סטיבן או'מיילי (Khante, Sunn O))) וגם להשפעה העיקרית שלו Earth. שתי גיטרות באס וגיטרה חשמלית אחת, doom drone איטי, כבד מאד, ריפים מעושנים למוות, שמנים, כבדים שמגיעים אחרי פידבקים של דקות ארוכות. לקראת הסוף מצטרפים גם תיפוף איטי וצרחות חורקות.
הבעיה היחידה היא שאין פה את קיר האמפליפיירים של Sunn O)), ההקלטה היא עדיין באיכות הדמו, אין פה את המיקס והמאסטרינג שעוברים האלבומים המוגמרים של הפרוייקטים של או'מיילי, תהליכים שגורמים למוזיקה שלו להישמע עוצמתית ומלאת נפח עוד יותר. כל זה גורם לקטעים הבסיסיים יותר, אלו שמבוססים רק על עוצמת ה-drone להישמע קצת חלשים ולא מספקים, אבל בווליום סאונד המתאים, ובמיוחד כשנכנסים השירה והתיפוף, העסק חוזר להיות אגרסיבי ומרעיד רמקולים, והמוזיקה הופכת לאמביינט הראוי לחדרים אפופי עשן בהם שורצים בני אדם חצי-קטטוניים.
בינתיים ההרכב שחרר 2 דיסקים ששניהם עדיין בחזקת הדמו, אורכו של כל דיסק הוא 60 דקות, והם, וגם אני, מבטיחים חריכת מוח באמצעות הלוצינציות סאונד.

Weedian
המוזיקה של ההרכב הזה אינסטרומנטלית, אקוסטית בחלקה. נוטה יותר לפסיכדליה מאשר למטאל. המוזיקה של Weedian מושפעת לא מעט מהרכבי הג'אם ההיפים והפוסט-היפים (כמו הגרייטפול דד, או Phish). גם פה הקטעים ארוכים, לפעמים מונוטוניים במקצת, לפעמים מעניינים יותר, הכל תחת מעטה פסיכדלי, אבל לא הזוי יותר מדי, לא נשברים פה גבולות.
גם הסאונד של הדמו הזה סביר בהחלט ונשמע כמו הקלטה איכותית של חזרה. גם פה יכול להיות שהקלטה טובה יותר הייתה קצת פוגמת בראשוניות של הדמו הזה. יש משהו יפה בחובבניות המלוכלכת הזו, במיוחד בגלל שהיא לא ממש מחורבנת אלא באמת טובה ומתאימה לסגנון מוזיקה הזה, בסופו של דבר לא מדובר פה באמת בלהקת ג'אמים היפית, אין פה ערך מוסף אידיאולוגי במיוחד, לפחות לא משהו שאפשר לראות בבירור. המטרה היא לספק פסקול מטאל-פסיכדלי לרגעי הפוסט-שכטה. המוטיבציה היא ה-THC. המטרה מושגת בצורה לא רעה בכלל.

יש משהו יפה בהרכבים האלו, אותה איכות רומנטית של להקה צעירה מעיר קטנה, במקרה הזה עיר הבירה של מדינת העשב הכחול, שגם אם היא לא מחדשת יותר מדי מבחינה מוזיקלית, היא עדיין מייצרת מוזיקה טובה ונאמנה לעצמה. עבור אלו שמחפשים דייקנות, התפתחות, חדשנות וכל זה, המוזיקה של הרכבים אלו בוודאי תחשב כ"בוסר", אבל הראשוניות הזו, במיוחד בסגנונות מוזיקה אגרסיביים כמו פאנק, הרדקור ומטאל, היא בעלת ערך ייחודי. ההילה (הילת עשן במקרה הזה) שמקיפה את שלושת ההרכבים לא יכולה להיות משוחזרת אחרי שחותמים עם לייבל גדול או עוברים לאטלנטה או לוס אנג'לס בשביל להקליט ולהתחיל להתפרסם, כל זה לא סותר את העובדה שאני בהחלט לא מאחל להם להירקב במרתף החזרות שלהם, הם צריכים לעשות משהו טוב עם עצמם.

טקסטים נוספים של New Yoreker

• Letters from the Front - November 4th, 2008
• RZA - April 18th, 2008
• Attilio Mineo – Man In Space with Sounds - April 4th, 2008
• שעטת הבהלה שלי - February 16th, 2008
• זחיחות - February 16th, 2008