הו, כמה אפלה מכסה אותנו

5 ביוני, 2008 | מאת Fish Accountant |


יא אללה.
שנה. שנה שאני פה.
ומה יצא לי מזה? זיבולי שכל בלימודים, טיולים דיכאוניים ברחובות הקפואים האלה כשהכל מתפרק פה וכובעים שחורים עם זקן שמנסים לחטוף אותי, לפעמים זה ממש קשה - כי לא לכולם יש כובע.
אבל אני, שישלחו עליי את מי שהם רוצים - לא יצליחו.
למעלה יש שמש ולא סתם שמש, שמש שחורה, מעייפת, מקפיאה ואם לא היה את המקום ההוא, זה עם המוזיקה ואת המחשבה שיש טוב שכדאי להילחם למענו, אין לי ספק שהייתי הופך לצל, כמו המלאך השחור הקטן שנדבק אליי אתמול.
כולם אומרים "תראה, מואר ונחמד פה. לא כל כך קר בחורף וחמים ונעים בקיץ. אל תחשוב יותר מדי, תהנה מזה."
ואני? אני רואה שכמעט כולם זומבים ולא, זה לא רק המוזיקה.
מואר פה? אכן כן, רק שהאור פה הוא אור שורף ולא אור שמש כי אם אור של מנורת hellogen.
תצעק שזאת מלכות זרה, תצעק שאטומים הם - לא יעזור. עם המקדחה הכי חזקה בעולם לא תצליח לשבור את הקרח שמכסה את גולגוליתהם הריקות, גם עם חומצת פסולת של מפעל פטרוכימים לא תצליח לחדור את הדונג הצהבהב שהוא אזניהם.
וכל יום, כל לילה, אראה והנה השטן בא ומנסה להעביר אותי לצדו, שאהיה מת או צל כמוהם והוא בא אליי בפיתויים ובאיומים, בסכינים ובבמבה ומיץ פטל תעשייתי.
לא יצליח.
למה?
אני מדבר. יש לי עיניים ואוזניים ופה וידיים ורגליים.
אני חי.
******************************
נכתב בהשפעת -
?Death in June - But, What Ends When The Symbols Shatter
Diamanda galas - You Must Be Certain Of The Devil

טקסטים נוספים של Fish Accountant

  1. 2 תגובות עבור “הו, כמה אפלה מכסה אותנו”

  2. מאת שינדי סרמן בתאריך 14 ביוני, 2008 | תגובה

    רגע, אז האוזניים שלהם עשויות מדונג?

  3. מאת Fish Accountant בתאריך 14 ביוני, 2008 | תגובה

    כן, אבל מבחירה שלהם, - וחלקם מה'חינוך' שקיבלו בבית הוריהם וכו'

השארת תגובה