פואמה לאבטשניק

22 באפריל, 2008 | מאת spiel |

פואמה לאבטשניק

 

במערכה אחת בערך

הזקיף (נכנס, הוא היה

שם) :

            דמיינתי שמיים וחורש זורע כוכבים.

            העצים, עליּהם מניבים שמשות וירחים.

            מתוך צללים בורח דורבן למאורתו

            אני נשאר מאחור, כאילו נשכח-

            אך באשר הפעמון קורא

פעמון: זה אני שקורא,

            בבוקר מעיר..

זקיף:     רגע! עצור! (אם יצטרך

            יכוון ויפלוט קליע אחר קליע)

            כמעט ששכחתי, להתריע, לתדרך:

                        (מצטרפת להקת מחזמר ארעי וכולם יחדיו - )

Ladies and Gentlemen, without further adieu

A conffesion must be taken-

An apology, for this lingual atrocity

Is beyond your comprehension.

Those horrid poetic words in an

Old tongue, unknown to the scholars

All around - what is AVTASH? What

Is ALMASH, mon deu, what is PAKAL?

If so - my pardon shall be taken indeed.

So step out, run away- and please, do drive safe!

(דממה ארעית. השמיים

משחקים בעננים אפורים אדומים)

זקיף: להתעורר בדיוק בגבולותיהם של

            שקיעה וזריחה, חוזר חלילה,

            הם לא מבינים למה ניסיתי לקפוץ אל על

            ולשרבב את העננים המשכרים הללו

            כצעיף.

שליש: קדימה! מי ידע באיזה פק"ל נאסוף

            שקי עור? (מחטט בכיסו, עשרות

            עמודי נייר כפתיתי שלג בורחים

            משם, צורחים, צועקים מעט - לא חזק

            מדי. לא נחמד להעיר את כל הזקיפים)

זקיף אחר: (משתולל על עמוד חשמל) - אני יודע!

הזקיף: אני לא?

שליש: דע ודע! נאגף אותו! נחנוק אותו! נרסס..

זקיפים כולם: אותו! אותו! אותו!

הזקיף: ואותי מי ירסס?

זקיפים כולם: הוא! הוא! הוא!

                        (מתוך השמיים ארובות גשמים

                         נפרצות מטה, ודומה שהכל נרטב,

                         וההרים ספוגי לחות מלוחה-מתוקה)

שליש: עקבו אחריי! לעלמ"ש!

הזקיף:   אחרים שאלוני מדוע

            מה אעשה באדמה הזו

            בקור הרי מדבר שבועטים

            באישוניי כל עוד אני

            ואני לבדי עטוף בפלסטיק מאולתר

            מגלה דרכים חדשות לשירותים

            להרגע, לברוח

פעמון: הנה באה סכין הגילוח!

סכין: תטעם אותי, מותק!

הזקיף: (מנסה לסרב) ואולי לא?

סכין: ממה תפחד? במקרה הכי גרוע יתקרבו

            חבריך, ישאלו קלות - חבר, אתה

            חותך?

            הכל בסדר?                    מה קרה?                       ומה אז מותק?

הזקיף:..צודקת! בואי אליי, אהובה, אתעלס איתך!

שליש: עצור, זו שבירת שמירה!

מחזמר:                                                                                      The Breaking of the

                                                                        Sentinel!

שליש:                                                    mon deu, se ma non troppo!

                                                                        Nicht zu blauβen!

                                                איך קיינע גשפרעכט מיט דיר!

                                                קומה היר, ביטע!

מחזמר:                          BREAK

הזקיף: (מתעלס עם סכין הגילוח) דמי ירקום

            מדשאה חדשה שכולנו נוכל להתגלגל

            בתוכה ולנסות לטוס בזמן קדימה, לשעה

            שבה נזדכה על השטויות הללו, נעוף

            מפה דרומה!

זקיף א': החברה! ב': הבית! ג': סבתא יוכבד!

הזקיף: זה אפשרי? זה ייגמר!

פעמון: לפי חוקי הפיזיקה והתיאולוגיה, בצורה הכי אובייקטיבית שניתן להעלות על הדעת, כבר נגמר האבט"ש, כבר אתה ישן, ובאותה שנייה -

            הנה מגיע האבט"ש הבא!

מחזמר וכולם: חה-חה-חה!

            זה מתחיל ונגמר

            זו השקיעה והזריחה

            בסיס זה נשמר

            ובדד לא יוותר לעולם, אתה

            מקשיב?!

שליש: עצרו! אולי הביקורת מגיעה הלילה.

הזקיף: אך הגשם..הגשם זולף!

פעמון: נוטף, דינג דונג, כשרף בן יומו.

הירח: אינני מסתתר!

הזקיף: מה קרה שבאת?

הירח:    אינני מסתתר! אלו ענני הברכה שמודיעים

            על בואי, אך מחממים אותי היטב. טרם

            אתעורר בבוקר, ואבלבל אתכם בלבד בין

            זמן, עונה, עתה..

כולם: שבוע! שני עד שני!

שליש: כל יום, כל דקה, שום אדמה לא מופקרת.

הזקיף: (מכוון, טעון, דורך,

            בשוטפת;)

מחזמר:              Flowing,

                        Activate!

הזקיף: יש לי אש? (מפחד קצת. בכל זאת. לירות?)

פעמון: אתה מעשן? ממתי?

הזקיף:

                        (בצעקה הוא

                        פולט צרור אחר צרור

                        שעוצרים בסתרש"ף)

מחזמר:                                      STARSHAFF!!

הזקיף:   (ואין כדורים ואין בום

            וכל העולם יכול לדרוס

            אותו ואת הגדר ולעשות

            אירועים כחול אשר על שפת הים)

אמות! אמות! אברח ואמות!

ואולי יטיב האל עמי ויפסיק צעקותיי

שכן זה מתחיל להעיק, סימני הקריאה

הללו, אין זה די פואטי לדעתי.

הירח : אתה צודק. אני איתך.

שליש: אבל מה תעשה? תוציא פטור?

            תדפוק את כולם? תנטוש עמדה?

מחזמר: Hold thy positions!

הזקיף: לא. התביט אל השמיים הללו?

שליש: בלבן הם צבועים..

הזקיף: אלו שמיי ממלכתי. במילה אחת

            בראתי ארמון.

ארמון: הנני!

הזקיף: במילה אחת אני בורח מפה.

שליש ומה?

כולם: איפה הוא?

פעמון: הקפצה..תרגול..תרגול..הקפצה..

שליש: כולם כאן?

כולם: כאן!

מחזמר: JUMPING

שליש: הוא לא שיקר.

*

לא שיקרתי. FINE.

טקסטים נוספים של spiel

השארת תגובה