אני יורק!

על מזרח, מערב, ומרקו פולו

16 בפברואר, 2008 | מאת New Yoreker |

"לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב"
(ר' יהודה הלוי)

כיצד נוצרת ומתחשלת תרבות?
לדעתי,תרבות מתחילה בתהליך פנימי ומתגבשת לאיטה, תוך כדי ליכוד זהויות שונות וקטנות יותר בתוך מסגרת על.אותן זהויות קטנות הן משפחתיות, שבטיות, וקהילתיות בקנה מידע קטן, תוך כדי ליכוד המאפיינים המשותפים לכל תרבות, כאשר אותו תהליך, בדומה לחום וללחץ שמופעל על פחם ע"מ שיהפוך ליהלום. או לחילופין, בכל "כור היתוך" תרבותי, שנמצא בתוך תהליך פנימי של מדינה, כל מדינה, שנמצאת בשלבי התגבשותה.
המדינה, כיישות מבוססת על קהילות קטנות יותר, אם מדובר בערים, כפרים, יישובים וכלה ברמת המשפחה. התרבות שנוצרת באותו ליכוד באה לידי שימוש של המדינה עצמה שמשתמש בזהות התרבותית ככלי להגדרה עצמית והגדרה של התרבות הרצויה בתוכה (כלומר האידיאל התרבותי הרצוי למדינה ואידיאל המדינה ע"פ נקודת המבט של התרבות הספציפית).
אני חושב שקיים עוד גורם שמסייע להיווצרות תרבות – השפעות חיצוניות מסוגים שונים, החל מהגירות המוניות – גורם שמסייע להטמעת רעיונות שונים שלא רווחו באותה מדינה, ועד לפלישות צבאיות, וחשוב מכך – קשרי מסחר.
קשרי מסחר הן השער למעבר רעיונות חדשים בצורה שוטפת מלבד מטרתם המוכרת למעבר טובין, ואותה תחלופת רעיונות יכולה בעצמה להפוך לטובין נוסף בעל ערך משל עצמו בתהליך המסחר.

האנסמבל Estampie) Estampie היה שם לריקוד מסורתי וכלי נגינה באירופה של המאות ה13-14), שמנגן ברוב אלבומיו מוזיקת ימה"ב ממערב אירופה (גרמניה היא מכורת נגני האנסמבל), וגם קצת מספרד המוסלמית תוך שימוש בכלים אותנטיים ששימשו את נגני תקופתם ועל טכניקות השירה מאותה התקופה, בחר להקליט אלבום מיוחד במינו, "מרקו פולו" (ולמורידים מהאינטרנט – Marco polo) שמו, שהמוטיב המרכזי שלו הוא התחקות מוזיקאלית ותרבותית אחרי מסעותיו של מגלה הארצות הנודע (או הבדאי הנודע, אם להתבסס על דברי מבקריו).
האלבום מציג גיוון ושילוב מוזיקלי נרחב ומגוון בין סגנונות מוזיקה שנראים (או שמא "נשמעים"?) תחילה לא מתאימים יחדיו מבחינה הרמונית, כמו למשל מזמורים דתיים אירופאים לבין מוזיקה סינית.
ההשפעות המוזיקליות באלבום הן מגוונות מאוד, ומשלבות את כל הסגנונות המוזיקליים במקומות בהם ביקר מרקו פולו: מוזיקה אירופאית של ימי הביניים, שירי חצר פרסיים, מוזיקה ערבית, מזמורים מונגוליים ואף מוזיקה סינית. כל הסגנונות המוזכרים מנהלים דיאלוג ומשלבים בצורה הרמונית וחלקה כינורות סיניים, צליל עוד וקאנון אחד בתוך השני. למרות חוסר ההיגיון הראשוני במחשבה על שילובם של אלמנטים מוזיקליים שונים. במהלך השירים והקטעים האינסטרומנטליים המפוזרים באלבום זה, שהוקלט בהופעה חיה בפני קהל (!), אנו למדים שהגדולה במקבץ זה היא לא השילוב בין הסגנונות בלבד, אלא התייחסות לכל האלמנטים והסגנונות המופיעים באלבום כאל יחידה תרבותית אחת בלתי מתחלקת ובלתי ניתנת להפרדה, אם השירה איטלקית המתבצעת לצד תיפוף בכלי הקשה ממרכז אסיה וסלסולים ערביים, היחס לקטע הוא כאל ביטוי של הנגנים לתרבות אחת והמורכבות שבתוכה
מלבד היותו אלבום קונספט (וגם הרבה הרבה יותר),הרי שהשם הולם אותו בדיוק מהסיבה שהזכרתי לעיל. מרקו פולו הציג בפני יבשת אירופה על מדינותיה ותרבויותיה מראה אחר.שתרבויות אלו, מסתבר, אולי נראות זרות, דומות ואף זהות לתרבויות אחרות למרות פניהן, מכיוון שהן מתבססות על אותם מאווים ורצונות שישנם בכל מקום לכל אדם שליבו פועם וראשו חושב. הוא הראה כי למרות השוני, אין הבדל כלל וכלל בין הסוחר האיטלקי מהשורה לבין "המנדרין הסיני" (תרתי משמע).

מסעותיו של מרקו פולו הן אלגוריה לרעיון גדול ונשגב, לפיו קיימת אינטרקציה בין כל התרבויות באשר הן, רחוקות ככל שיהיו זו מזו. דרך המשי, למשל, מלבד דרך למסחר בין יבשתי של תבלינים ובשמים, העביר בתוכו גם רעיונות, מחשבות ובשורות דתיות, שמהוות צורך אנושי בסיסי לא פחות מטובין. אותו טובין, כמו גם אותן רעיונות שעבורו מהמזרח למערב ומהמערב למזרח, קיים מכנה משותף אחד, שהוא לב פועם, צרכים אנושיים ורגשות שכל אדם מרגיש.
המוזיקה שמנוגנת באלבום זה, גם אם שונה מהסגנונות המסורתיים של כל תרבות ותרבות, מבטאת דבר אחד מוחלט ומשותף - הלך הרוח של האדם, מחשבותיו, רגשותיו ותהייתו המשתאה על היקום.

Estampie מציגים באלבום נפלא ומופלא זה, מלבד המוזיקה המדהימה והמקוריות שהובילו את חברי האנסמבל הזה (וכמובן שגם נגנים וזמרים אורחים), מסר חד וחודר, ביקורתי ומלא תוכחה אודות הזמנים שאנו חיים בהם. דרך השילוב הנפלא שהם מבצעים פה של סגנונות מוזיקליים שונים היא שלילה של הטענה ליחסי כוח ועליונות, ולא הפרדה שרירותית בין המזרח למערב. במידה מסויימת, Estampie עוסקים בתרבות המערבית, אבל הם מתבוננים בדרך הצגתה העצמית של תרבות ה"מערב", וייצוגה דרך תרבויות לא מערביות – זאת של אסיה ואפריקה. כאשר אלו מהווים שני אלמנטים שמתכתבים ומעורבים בהתפתחותה של המוזיקה המערבית (גם של זמננו) יותר מכפי שבני התרבות המערבית חושבים (גם בעזרת דרך המשי וגם ב"עזרת" פלישות צבאיות הדדיות), ובכך גורמים להבנה שהחלוקה הגיאוגרפית היא במידה מסויימת שרירותית בעליל מבחינה תרבותית, ומאתגרים את התפיסה האירופאית אודות הבדלי התרבות בין המזרח למערב (אם כי, אחרי מאות שנים של חידוד ההבדלים התרבותיים מצד זה או אחר. ההבדלים נעשו "טבעיים").
Estampie בעצם אומרים לנו כי התרבויות שמקורן באפריקה ואסיה, למרות זרותן הרבה לכאורה, קרובות יותר לתרבות המערב יותר ממה שאנו חושבים עליה. הם מצהירים קבל עם ועדה כי למרות השוני הנראה לעין התרבויות האלו משלימות זאת את זאת, למרות מאמצם של פוליטיקאים ומסורות קולוניאליסטיות מצד אחד וקנאים דתיים ובדלנים מצד שני להכריז מלחמת השמדה על תרבותו של האחר.

בתמונה - מרקו פולו בארמונו של קובלאי חאן, מתוך ספרו של מרקו פולו :"Il Milione" או "Le Livre des Merveilles
המאה ה-13

ובאותה הרוח, מומלץ לקריאה:
איטאלו קאלווינו, "הערים הסמויות מעין", בהוצאת ספריית פועלים

טקסטים נוספים של New Yoreker

• RZA - April 18th, 2008
• Attilio Mineo – Man In Space with Sounds - April 4th, 2008
• שעטת הבהלה שלי - February 16th, 2008
• זחיחות - February 16th, 2008
• ותודה לאופנהיימר שהביאנו עד הלום - February 16th, 2008