אני נע באי נוחות על המיטה שלי
16 בפברואר, 2006 | מאת Nervy River |
אני נע באי נוחות על המיטה שלי
אוויר מחניק חודר לחדרי ומעיר אותי,עשן הפיח של מנוע משאית הזבל וריח הפחים עמוסי האשפה ושיירי ארוחות סופה"ש נספגים באוויר ולא נותנים לנשום.
אני מביט בצג השעון של הפלאפון, רק 4 לפנות בוקר,אני מנסה להירדם שוב,מתגלגל מצד לצד,משנה תנוחות שוכב לרוחב המיטה שלי,העיניים נעצמות אך הגוף מסרב להירדם.
אני מבין שאני כבר לא אצליח להשלים את השינה שלי ,הלילה הזה אבוד.
המאוורר שמעל המיטה שלי מסתובב באיטיות אני מביט לעברו אני שם לב שהסיבובים שלו מתנהלים דיי בכבדות גם הוא חסר כוח,הוא יותר מדיי שנים לא מפסיק להסתובב ללא הפסק כמו בנאדם שמחכה לצאת לפנסיה גם ציריו דיי חורקים הכנפיים שלו מגולפות בצדדים,אני משתדל לנקות אותו מהאבק שמצטבר עליו אבל נראה לי שהוא את שלו כבר עשה אני רק מקווה שהוא לא יחליט לסיים את חייו בזה שהוא יצנח עליי מהתקרה יוצא לי לדמיין את הסיטואציה הזאת מדיי פעם,אני יישן שנת ישרים ולפתע בלי התראה מוקדמת כמו תאונת מטוס מנוע הברזל עם כנפי העץ מתרסק עליי ונוחת בדיוק בחלק האמצעי ומטה שלי.
אני קם מהמיטה מתנהל באיטיות לכיוון חדר השירותים מטיל את הבירה ששתיתי כמה שעות לפני כן,תזכורת לעוד ערב בודד וריקני,מוריד את המים מקווה שהרעש לא יעיר אף אחד.
מדליק את האור באמבטיה מצחצח שיניים שוטף את הפנים במים קרים ,המים גורמים לי לרענון קצרצר,מביט במראה גדלו לי קצת זיפי אבטלה.
הולך למטבח פותח את המקרר ומוציא משם את מיץ התפוחים אני שותה כוס אחת והמתיקות גורמת לי לשתות עוד 3 כוסות,אין תחושת רעב אז לא נאכל עכשיו אני גם מעדיף לחכות לבוקר ללכת לקנות לחם דגנים או לחמניות חיטה מלאה ולהכין משהו קל .
הולך לחדר שוכב על המיטה מדליק את הטלביזיה אבל משם לא תבוא הישועה הכל משמים,הבורות ניבטת מהמסך,לא מבין איך אנשים שמים את מבטחם בקופסא הזאת,מכבה אותה.
מדליק את מנורת הלילה שנמצאת מעל המיטה שלי בחלק שצמוד לקיר,קם מהמיטה ניגש לחדר הסמוך ומביא לי ספר של קארבר.
החדר דיי מחניק אני פותח כמה שלבים לתת לאוויר הבוקר שעולה סוף כל סוף לחדור,ריח הזבל התפוגג,הציפורים בחוץ מצייצות נראה כתחילתו של בוקר קיצי ומשמים.
אני שוכב על המיטה וקורא את הספר אחרי שעברתי את חציו אני סוגר אותו,אני אמשיך אח"כ.
עברו כבר שעתיים מאז שהתעוררתי אני הולך למטבח מכין לי כוס תה עם 2 סוכר שלפחות תחילת היום תהיה מהולה במשהו מתקתק.
מתנהל ברחבי הבית במכנסי הבוקסר שלי וגופיה לבנה נטולת שרוולים ,חוזר לחדר מחליט לשמוע מוסיקה,אני מכניס למערכת את הדיסק החדש של פליקאן. נשכב על גבי במיטה ונותן לצלילים לשמש בתור הפסקול שילווה אותי הבוקר.
אני חושב על המשך היום ועל דרך כלשהי להעביר אותו שום דבר כרגע לא עולה במוחי.
ידי נשלחת אל עבר המפשעה יש לי זקפת בוקר שרוצה להתפרק
בתמונה הראשונה: פורטרט עצמי של אוטו דיקס
Otto Dix, 1913
בתמונה השניה: אינקובוס, 1870
טקסטים נוספים של Nervy River
- Pelican- March into the Sea - May 8th, 2008
